העברה ללא תמורה בין קרובים

סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג-1963, קובע כי בהתקיים תנאים מסוימים, ניתן לבצע עסקאות בין קרובים בפטור מסוים ממס.
עסקת העברה ללא תמורה (וגם- עסקת מתנה) נחשבת לעסקה רגילה ולכן מחוייבת בדיווח לרשויות המס ומסתיימת עם רישומה הסופי על שם מקבל המתנה. בהתאם להוראות החוק הקיים, ניתן למכור זכות במקרקעין ללא תמורה (העברה במתנה) מאדם לקרובו בפטור ממס שבח. 

לענין מס רכישה בהעברה ללא תמורה – מקבל ההעברה (המתנה) ישלם רק 1/3 ממס הרכישה שהיה משלם לו היה רוכש את הדירה בשווי כסף, בהתאם למדרגות מס הרכישה הידועות ביום העברת הזכויות בדירה.
היות והעברת נכסים ללא תמורה, משמשת כמקלט מס די נפוץ, החוק קובע תקופות צינון, בהן לא ניתן יהיה למכור בפטור מס שבח את הנכס שהועבר ללא תמורה לתקופות שונות וזאת על מנת למנוע העלמות מס.

להלן תקופות הצינון החלות על מקבל המתנה, כלומר, בתקופות אלה לא יהיה ניתן למכור את הדירה אשר ניתנה במתנה בפטור ממס שבח, אלא רק בחלוף התקופה:

• מתנה מאח לאח- תקופת צינון של 4 שנים.
• מתנה מילד להורה- תקופת צינון של 4 שנים.
• מתנה מהורה לילד- כאשר הילד התגורר בדירה- תקופת צינון של 3 שנים.
• מתנה מהורה לילד- הילד אינו נשוי, הילד התגורר בדירה- תקופת צינון של שנתיים.
• מתנה מהורה לילד- הילד נשוי, או הורה יחיד והתגורר בדירה- תקופת צינון של שנה.
• מתנה לא מהורה- תקופת צינון של 4 שנים.

אז מי הוא קרוב לענין זה?

"קרוב" לאדם פלוני –
(1) בן-זוג;
(2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה;
וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה

העברה ללא תמורה בין בני זוג נשואים- כאשר בני הזוג גרים באותה הדירה, ההעברה תהיה פטורה ממס שבח ומס רכישה באופן מלא.

העברה ללא תמורה בין אחים- פטור ממס שבח בהעברה ללא תמורה בין אחים, תינתן רק אם הדירה של מעביר המתנה התקבלה מהוריו או הורי הוריו ללא תמורה או בירושה. מס רכישה- יחושב לפי 1/3 מהמס שהיה נדרש לשלם במכר רגיל.

לאור הפסיקה האחרונה והמדיניות של רשות המיסים שהחלה בשנת 2020 שלא להכיר בעסקאות העברה ללא תמורה מלאכותיות, יש לוודא את סדר הפעולות הנכון מבחינת תכנון המס בעסקת העברה ללא תמורה בין קרובים ויש להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום לפני ביצוע העסקה.
*מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני*

צוואה נוטריונית

במדינת ישראל יש ארבע דרכים לעשיית צוואה על פי חוק הירושה, התשכ"א-1965 (ראה מאמר בענין צוואות)
אחת האפשרויות לעשיית צוואה היא בפני רשות.

סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי:

22. (א)  צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

לענין סעיף זה קובע החוק כי  דין נוטריון כדין שופט- כלומר הסמכויות המוקנות לשופט על פי הוראות סעיף זה מוקנות בהתאמה גם לנוטריון.

על פי סעיף 19 לחוק הנוטריונים התשל"ו-1976 ,  אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהוו ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת.

אז מדוע בכל זאת לעשות צוואה נוטריונית?
אם כך,  נראה כי עריכת צוואה נוטריונית בפני נוטריון מגדילה את הוודאות לקבילותה של הצוואה ומקטינה את ההסתברות שיורשי המנוח המתנגדים לביצועה יצליחו להביא לביטולה בהליך של התנגדות לקיום צוואה בבית משפט בעתיד.

אחת מחובות הנוטריון העורך את הצוואה היא לאשר כי המצווה, כשיר לעשיית הצוואה ומבין את השלכות מעשיו.

כמו כן, יש חובה להקריא למצווה את הצוואה בשפה שהוא מבין והנוטריון מאשר כי הוא הקריא את הצוואה וכי המצווה הצהיר כך. כאשר מדובר באדם המרותק למיטתו בבית חולים, חובה על הנוטריון לדרוש  תעודה רפואית המעידה על כשירות המצווה לעשיית הצוואה.

המצווה לפני נוטריון רשאי לעשות זאת בכתב או בעל פה ואין צורך בשני עדים, כך שמובטחת סודיות מלאה למצווה.

הפסיקה קבעה במספר מקרים כי מעמדה של צוואה נוטריונית שמשקלה רב זהה לצוואה שניתנה לפני שופט, כך שלא ניתן לערער את קבילותה אלא בראיות כבדות משקל אשר מצביעות באופן ברור כי  נפלו פגמים מהותיים בעריכת הצוואה וכי המצווה לא היה כשיר לעשיית הצוואה או כי לא היה מדובר ברצונו האמיתי.

חשוב לדעת!

 עריכת צוואה בפני נוטריון מגדילה את הוודאות לקבילותה ואת הסיכויים לאישורה בבית המשפט או אצל הרשם לענייני ירושה, ומקטינה את ההסתברות שצדדים אחרים, המתנגדים לביצוע ואישור הצוואה, יצליחו לבטלה באמצעות בהליך של הגשת התנגדות לקיום צוואה.

לקבלת הצעת מחיר לעריכת צוואה נוטריונית השאירו פרטים מטה, או התקשרו.

-עריכת צוואה בהליך קל ופשוט-

העתיד בידיים שלך!
עריכת צוואה מאפשרת לאדם לקבוע כיצד יחולק רכושו לאחר לכתו מן העולם, בכך מונעת סכסוכים ומחלוקות בין היורשים ומקצרת הליכים בירוקרטיים.

חשוב לדעת!
עריכת צוואה נעשית בשיתוף פעולה מלא עם המצווה והיא הליך קל ופשוט אשר ניתן לבטלו ולשנותו בכל עת.

בואו נתחיל מקצת סדר – אפשר לומר שדיני ירושה הן נדבך בתוך דיני משפחה,
ולפני עריכת צוואה יש לדעת כי ישנם מס' עניינים הקשורים בצוואות, כגון:
צוואות הדדיות, קיום ירושה, והוצאת צווים לקיום צוואה וצווי ירושה, חלוקה בין יורשים מן העיזבון, וישנם מספר
הליכים משפטיים המתייחסים לירושה כמו התנגדות לצוואה או למתן צו ירושה.

מדוע לעשות צוואה?
צוואה היא הדרך הנכונה ביותר לדאוג כי רכושו של הנפטר יחולק לפי רצונו. על פי החוק במדינת ישראל, קיימים ארבעה סוגי צוואות וניתן לבצע אותן ולממשן בהתאם לגוף המוסדר בחוק- הרשם לענייני ירושה.

מהי צוואה?
צוואה היא הצהרה בכתב, המהווה מסמך משפטי, אשר בו אדם מביע את רצונו בנוגע לאופן חלוקת רכושו לאחר מותו. החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגי צוואות – צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לחלוקת הרכוש, ומנגד יכולה הצוואה להיות כללית ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה. אין הגבלה גם על מספר הצוואות שאדם יכול לכתוב בחייו, אלא שהצוואה האחרונה היא הצוואה התקפה וקיומה מבטל צוואות שקודמות לה.

האם מומלץ לערוך צוואה ובאילו מקרים?
ככלל, הדרך הנכונה להבטיח כי רצונו האחרון של האדם יבוצע, היא באמצעות כתיבת צוואה.
הדבר גם מונע במקרים רבים סכסוכים ומחלוקות משפטיות בין שארי הבשר שנותרו.

מתי מומלץ לערוך צוואה?
ידועים בציבור: מומלץ לערוך צוואה כדי למנוע סכסוך אפשרי לגבי מעמד הידוע בציבור הנותר.
פיצול הירושה: מקרים שבהם המוריש מעוניין להוריש חלקים ספציפיים מעיזבונו לקרוביו,
לאנשים שאינם קרוביו או לתאגידים, שלא בהתאם להוראות חוק הירושה.
זכויות ברכוש: מקרים שבהם קיים צורך להסדיר זכויות שימוש ברכוש לאחר מותו של המצווה.
בני זוג גרושים או פרודים ומשפחות שבראשן הורה עצמאי: חוק הירושה אינו מסדיר את זכויות הירושה במקרים אלה.
זוג מבוגר שאין לו ילדים והוא בגיל שככל הנראה לו יהיו לו ילדים. זוג שנשוי נישואים שניים ולכל אחד מבני הזוג יש ילדים משלו.

אלו סוגי צוואות יש?
החוק הישראלי מכיר בכמה סוגי צוואות:
צוואה בכתב יד: כתובה כולה בידי המצווה, וחתומה בחתימתו ובכתב ידו. על פי סעיף 19 לחוק הירושה, נושאת את תאריך עריכתה, גם הוא בכתב ידו של המצווה.
צוואה בפני עדים: נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת בידי המצווה בפני שני עדים. על פי סעיף 20 לחוק הירושה, המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, ובאותו מעמד חותמים גם העדים על הצוואה כדי לאשר שהיו עדים לעריכתה בידי המצווה. הצוואה יכולה להיות כתובה בכתב יד או מודפסת, אך החתימות חייבות להיות בכתב ידם של המצווה והעדים, ולהיחתם במועד עריכת הצוואה ולא במועד מאוחר יותר. מומלץ כי לפחות אחד העדים יהיה עורך דין המתמחה בעריכת צוואות, כדי למנוע מהמצווה טעויות שעלולות לאחר מותו להביא לפסילת הצוואה.

צוואה בפני רשות: על פי סעיף 22 לחוק הירושה, צוואה בפני רשות היא צוואה הנאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בפני שופט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. אם הצוואה נאמרת בעל פה היא מוקראת למצווה בידי הרשות, ובסופה יבואו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד עריכת הצוואה וכי הצוואה נערכה בידי המצווה.

צוואה בעל פה: ידועה גם בשם צוואת “שכיב מרע”. על פי סעיף 23 לחוק הירושה אפשרות זו קיימת רק במקרה שהמצווה נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה. צוואה בעל פה צריכה להיעשות בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, ועליהם לרשום אותה בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך והנסיבות שהביאו לעריכתה. לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה בעל פה בטלה לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.

מהי ירושה על פי דין ?
כאשר אדם הולך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה המורה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, חוק הירושה קובע כיצד יחולק הרכוש. חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין.
היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. כדי לחלק את עיזבון הנפטר יש להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה ולבקש צו ירושה. סמכות מקבילה בענין זה קיימת גם לבתי הדין הרבניים האזוריים.

מה היא ירושה על פי צוואה?
צוואה היא הדרך הנכונה ביותר לדאוג כי רכושו של הנפטר יחולק לפי רצונו.
על פי החוק במדינת ישראל, קיימים ארבעה סוגי צוואות וניתן לבצע אותן ולממשן
בהתאם לגוף המוסדר בחוק- הרשם לענייני ירושה.