צוואה נוטריונית

במדינת ישראל יש ארבע דרכים לעשיית צוואה על פי חוק הירושה, התשכ"א-1965 (ראה מאמר בענין צוואות)
אחת האפשרויות לעשיית צוואה היא בפני רשות.

סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי:

22. (א)  צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

לענין סעיף זה קובע החוק כי  דין נוטריון כדין שופט- כלומר הסמכויות המוקנות לשופט על פי הוראות סעיף זה מוקנות בהתאמה גם לנוטריון.

על פי סעיף 19 לחוק הנוטריונים התשל"ו-1976 ,  אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהוו ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת.

אז מדוע בכל זאת לעשות צוואה נוטריונית?
אם כך,  נראה כי עריכת צוואה נוטריונית בפני נוטריון מגדילה את הוודאות לקבילותה של הצוואה ומקטינה את ההסתברות שיורשי המנוח המתנגדים לביצועה יצליחו להביא לביטולה בהליך של התנגדות לקיום צוואה בבית משפט בעתיד.

אחת מחובות הנוטריון העורך את הצוואה היא לאשר כי המצווה, כשיר לעשיית הצוואה ומבין את השלכות מעשיו.

כמו כן, יש חובה להקריא למצווה את הצוואה בשפה שהוא מבין והנוטריון מאשר כי הוא הקריא את הצוואה וכי המצווה הצהיר כך. כאשר מדובר באדם המרותק למיטתו בבית חולים, חובה על הנוטריון לדרוש  תעודה רפואית המעידה על כשירות המצווה לעשיית הצוואה.

המצווה לפני נוטריון רשאי לעשות זאת בכתב או בעל פה ואין צורך בשני עדים, כך שמובטחת סודיות מלאה למצווה.

הפסיקה קבעה במספר מקרים כי מעמדה של צוואה נוטריונית שמשקלה רב זהה לצוואה שניתנה לפני שופט, כך שלא ניתן לערער את קבילותה אלא בראיות כבדות משקל אשר מצביעות באופן ברור כי  נפלו פגמים מהותיים בעריכת הצוואה וכי המצווה לא היה כשיר לעשיית הצוואה או כי לא היה מדובר ברצונו האמיתי.

חשוב לדעת!

 עריכת צוואה בפני נוטריון מגדילה את הוודאות לקבילותה ואת הסיכויים לאישורה בבית המשפט או אצל הרשם לענייני ירושה, ומקטינה את ההסתברות שצדדים אחרים, המתנגדים לביצוע ואישור הצוואה, יצליחו לבטלה באמצעות בהליך של הגשת התנגדות לקיום צוואה.

לקבלת הצעת מחיר לעריכת צוואה נוטריונית השאירו פרטים מטה, או התקשרו.