-עריכת צוואה בהליך קל ופשוט-

העתיד בידיים שלך!
עריכת צוואה מאפשרת לאדם לקבוע כיצד יחולק רכושו לאחר לכתו מן העולם, בכך מונעת סכסוכים ומחלוקות בין היורשים ומקצרת הליכים בירוקרטיים.

חשוב לדעת!
עריכת צוואה נעשית בשיתוף פעולה מלא עם המצווה והיא הליך קל ופשוט אשר ניתן לבטלו ולשנותו בכל עת.

בואו נתחיל מקצת סדר – אפשר לומר שדיני ירושה הן נדבך בתוך דיני משפחה,
ולפני עריכת צוואה יש לדעת כי ישנם מס' עניינים הקשורים בצוואות, כגון:
צוואות הדדיות, קיום ירושה, והוצאת צווים לקיום צוואה וצווי ירושה, חלוקה בין יורשים מן העיזבון, וישנם מספר
הליכים משפטיים המתייחסים לירושה כמו התנגדות לצוואה או למתן צו ירושה.

מדוע לעשות צוואה?
צוואה היא הדרך הנכונה ביותר לדאוג כי רכושו של הנפטר יחולק לפי רצונו. על פי החוק במדינת ישראל, קיימים ארבעה סוגי צוואות וניתן לבצע אותן ולממשן בהתאם לגוף המוסדר בחוק- הרשם לענייני ירושה.

מהי צוואה?
צוואה היא הצהרה בכתב, המהווה מסמך משפטי, אשר בו אדם מביע את רצונו בנוגע לאופן חלוקת רכושו לאחר מותו. החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגי צוואות – צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לחלוקת הרכוש, ומנגד יכולה הצוואה להיות כללית ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה. אין הגבלה גם על מספר הצוואות שאדם יכול לכתוב בחייו, אלא שהצוואה האחרונה היא הצוואה התקפה וקיומה מבטל צוואות שקודמות לה.

האם מומלץ לערוך צוואה ובאילו מקרים?
ככלל, הדרך הנכונה להבטיח כי רצונו האחרון של האדם יבוצע, היא באמצעות כתיבת צוואה.
הדבר גם מונע במקרים רבים סכסוכים ומחלוקות משפטיות בין שארי הבשר שנותרו.

מתי מומלץ לערוך צוואה?
ידועים בציבור: מומלץ לערוך צוואה כדי למנוע סכסוך אפשרי לגבי מעמד הידוע בציבור הנותר.
פיצול הירושה: מקרים שבהם המוריש מעוניין להוריש חלקים ספציפיים מעיזבונו לקרוביו,
לאנשים שאינם קרוביו או לתאגידים, שלא בהתאם להוראות חוק הירושה.
זכויות ברכוש: מקרים שבהם קיים צורך להסדיר זכויות שימוש ברכוש לאחר מותו של המצווה.
בני זוג גרושים או פרודים ומשפחות שבראשן הורה עצמאי: חוק הירושה אינו מסדיר את זכויות הירושה במקרים אלה.
זוג מבוגר שאין לו ילדים והוא בגיל שככל הנראה לו יהיו לו ילדים. זוג שנשוי נישואים שניים ולכל אחד מבני הזוג יש ילדים משלו.

אלו סוגי צוואות יש?
החוק הישראלי מכיר בכמה סוגי צוואות:
צוואה בכתב יד: כתובה כולה בידי המצווה, וחתומה בחתימתו ובכתב ידו. על פי סעיף 19 לחוק הירושה, נושאת את תאריך עריכתה, גם הוא בכתב ידו של המצווה.
צוואה בפני עדים: נעשית בכתב, נושאת תאריך, נחתמת בידי המצווה בפני שני עדים. על פי סעיף 20 לחוק הירושה, המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, ובאותו מעמד חותמים גם העדים על הצוואה כדי לאשר שהיו עדים לעריכתה בידי המצווה. הצוואה יכולה להיות כתובה בכתב יד או מודפסת, אך החתימות חייבות להיות בכתב ידם של המצווה והעדים, ולהיחתם במועד עריכת הצוואה ולא במועד מאוחר יותר. מומלץ כי לפחות אחד העדים יהיה עורך דין המתמחה בעריכת צוואות, כדי למנוע מהמצווה טעויות שעלולות לאחר מותו להביא לפסילת הצוואה.

צוואה בפני רשות: על פי סעיף 22 לחוק הירושה, צוואה בפני רשות היא צוואה הנאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בפני שופט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. אם הצוואה נאמרת בעל פה היא מוקראת למצווה בידי הרשות, ובסופה יבואו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד עריכת הצוואה וכי הצוואה נערכה בידי המצווה.

צוואה בעל פה: ידועה גם בשם צוואת “שכיב מרע”. על פי סעיף 23 לחוק הירושה אפשרות זו קיימת רק במקרה שהמצווה נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה. צוואה בעל פה צריכה להיעשות בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, ועליהם לרשום אותה בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך והנסיבות שהביאו לעריכתה. לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה בעל פה בטלה לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.

מהי ירושה על פי דין ?
כאשר אדם הולך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה המורה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, חוק הירושה קובע כיצד יחולק הרכוש. חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין.
היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. כדי לחלק את עיזבון הנפטר יש להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה ולבקש צו ירושה. סמכות מקבילה בענין זה קיימת גם לבתי הדין הרבניים האזוריים.

מה היא ירושה על פי צוואה?
צוואה היא הדרך הנכונה ביותר לדאוג כי רכושו של הנפטר יחולק לפי רצונו.
על פי החוק במדינת ישראל, קיימים ארבעה סוגי צוואות וניתן לבצע אותן ולממשן
בהתאם לגוף המוסדר בחוק- הרשם לענייני ירושה.